רש"י
דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ. הוּא כָל צְרָכָיו תָּבַע מִמֶּנִּי, וְלֹא צִוָּה אֶלָּא לִי: "עֲשׂוּ פֶסַח, קַדְּשׁוּ בְכוֹרוֹת, עֲשׂוּ מִשְׁכָּן, הַקְרִיבוּ עוֹלוֹת", וְלֹא תָבַע מֵאֻמָּה אַחֶרֶת:
תורה תמימה
דודי לי ואני לו. הוא לי לאלהים, אנכי ה' אלהיך, ואני לו לעם ולאומה, שנאמר (ישעיהו נ״א:ד׳) הקשיבו אלי עמי ולאומים אלי האזינו. הוא לי לאב, כי אתה אבינו, ואני לו לבן, בני בכורי ישראל, הוא לי לרועה, רועה ישראל האזינה (תהילים פ׳:ב׳) ואני לו לצאן, צאן מרעיתי (יחזקאל ל״ד:ל״א), היא לי לשומר, שומר ישראל (תהלים קכ"א) ואני לו לכרם, כי כרם ה' צבאות בית ישראל (ישעיהו ה׳:ז׳). הוא לי במקניאין, כמש"נ ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים ואני לו במכעיסין, כמש"נ הן נזבח את תועבת מצרים קנטתפס לשון המקרא (פ' האזינו) קנאוני בלא עם כעסוני בהבליהם, והכונה שאני מקנא לו במכעיסין שלו, כדמפרש. . הוא אמר לי אל יחסר המזג ואני אמרתי לו ה' רועי לא אחסר קסיש לפרש הכונה עפ"י מ"ש בסנהדרין ל"ז א' אל יחסר המזג אל יחסרון תמיד סנהדרין ממספרם הקצוב בהיהמ"ק, ותכלית הסנהדרין ידועה להשגיח על קיום התורה והמצוה, וזוהי הכונה הוא ביקש ממני אל יחסר המזג מכלכלתי במזון הנפש, וכנגד זה בקשתי ממנו שיהיה לי לרועה תמיד ולא יחסיר לי כלכלתי במזון הגופני. , הוא קראני אחותי רעיתי יונתי תמתי, ואני אמרתי לו זה דודי וזה רעי. הוא אמר לי הנך יפה רעיתי ואני אמרתי לו הנך יפה דודי אף נעים. הוא אמר לי ומי כעמך בישראל גוי אחד בארץ (שמואל ב ז׳:כ״ג) ואני מיחדת שמו בכל יום פעמים ה' אחד, [ולפיכך] כשהיה לי דבר לבקש לא תבעתי אלא מידו, וכשיש לו דבר לא תבע אלא ממני ומידי, דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, ועשו לי מקדש [מ"ר]
צרור המור
דודי לי ואני לו. מ"מ עשה למען שמך כי שמך משותף בשמינו ואתה קשור בנו ואנו בך: